OCD וטיפול בתת מודע ופרחי באך

בואו נדבר על )OCD  Obsessive Compulsive Disorder)

מה זה בכלל? הפרעה טורדנית כפייתית. מה זה אומר? התנהלות של מחשבות מציקות טורדניות, "חופרות", כפייתיות שלא נותנות מנוח ובעצם כתוצאה מזה קורים מספר דברים- אחד מהם, חרדות ופחדים. דבר שני, טקסים כפייתיים.

וכשאני מדברת על טקסים, אני לא מדברת על טקסים זוהרים ויפים, אלא טקסים נוראיים שגורמים לבעל הocd  להפוך ממש ל'עבד" לטקסים הללו.

לדוגמא, בדיקת נעילת הדלת בכניסה וביציאה עשרות פעמים. כלומר שוב ושוב- לחזור חזרה ולבדוק אם הדלת נעולה ( תחשבו כמה זמן מבוזבז) ואם החולה לא ירצה לבדוק שוב ושוב- המחשבות הטורדניות עם תסריטים נוראיים לא יפסיק לחפור וזה נורא (והוא בלחץ יחזור שוב ושוב לבדוק את אם הדלת נעולה. כך סיפר לי מטופל שלי עם OCD. המחשבות האלו כלל לא נותנות מנוח ושוב ושוב ממלאות את הראש בתסריטים זוועתיים ואפילו בדמעות הוא הולך שוב ובודק את הדלת, גם כשבטוח שנעל אותה. ממש עצוב!).

דוגמה נוספת שטיפת ידיים עשרות אולי מאות פעמים ביום מחשש להידבקות במחלות, חוסר ניקיון וכו'( אז עכשיו תחשבו על הקורונה, שגם בין כך ובין כך מחנכים אותנו לשטוף שוב ושוב את הידיים ולחטא הכל, מחשש להידבק בנגיף. אז תחשבו מה עובר בראשו של בעל הOCD).

והיתה לי מטופלת  שהיתה קמה 3-4 שעות לפני הזמן בבוקר לפני העבודה, על מנת שתעבור בדיוק על הטקס של הבוקר- מקלחת שגם היא מדויקת- איך בדיוק תתחיל ואיך תסתיים, סידור השיער – עושה קוקו, מפרקת עושה חצי קוקו, שביל בצד /באמצע , מפרקת ושוב ושוב… ואחר כך שתיה בספל המיוחד וכן הלאה. ….זו ממש לא בדיחה.  ותחשבו אם לא מוצאים את הספל, אז היא לא תוכל לשתות ותעדיף לוותר בכלל.

 אני מספרת כאן חלקיק קטן מתוך מורכבות של חולי הocd  שחיים במאבק מתמיד במחשבות הטורדניות , שלא נותנות להם מנוח, מבזבזים שעות רבות ביום על פעולות חוזרות ונשנות. מאד מתוסכלים, תשושים, עצובים. ליבי ממש איתם.

סיפור מקרה על טיפול בocd בתת מודע ופרחי באך

לפני כ3-4 שנים, הגיע אליי מטופל מקסים. בחור חמד. עיניו היו כבויות ועצובות, דיבר בראש מורכן, היה ממש מיואש. חשב שהגיע לעוד טיפול מיני רבים. אמר לי שטופל הרבה בכל מיני דרכים כמו: בכדורים, פסיכיאטר, טיפולים שונים וכלום..

הוא כמעט ולא האמין. מאד רצה להאמין, אך כל פעם התאכזב שוב ושוב.

ידעתי מה זה  OCDאומנם לא נתקלתי באנשים מקרוב ואמרתי שאני חייבת להאיר את  עיניו, רוצה שיחייך ולא ידמע.

ביקשתי מה' עזרה אישית עבורו ושיתן לי את הבינה והדעת לעבוד איתו בצורה הכי נכונה לו.

והתחלנו לעבוד לאט לאט בתוכנית מסודרת שהכנתי והשתנתה מספר פעמים בדרך, כדי להתאים לו  אישית עד כמה שאפשר.

חיברתי אותו לתוך עצמו בכל מיני מדיטציות, קיבל המון תרגילים ממני, המון חיזוקים, טיפלנו בבעיות שנמצאות בעומק תת המודע, קיבל משימות בלי סוף ושילבנו תמציות פרחי באך, שתמכו בו.

בתחילה הדרך לא היתה פשוטה כלל, התנגדויות ענקיות, הocd  שהיה רגיל לשלוט בחייו, פתאום מתחיל להתערער.

והמטופל היה מבולבל, הרבה פעמים רצה להפסיק את הטיפול ולמחרת התחנן שוב להגיע.

וב'ה התחילו להגיע תוצאות, אחרי כחודשיים, חזר לישון בחדרו לאחר שלוש שנים שלא ישן בו!!

לאט לאט מצא מקום עבודה, לאחר מכן מצא עבודה טובה יותר….

והיום אפילו לומד לתואר ראשון.  והכי חשוב הבנאדם חזר לחייך , העיניים שלו מוארות, זכה למלא שעות שבזבז בזמנו על כל הטקסים וכרגע עושה  בזמן הזה , דברים שאוהב.

הocd  ממש מינורי בחייו.  היום הוא שולט בו ולא להיפך.

אי אפשר להיפטר לחלוטין מocd , אבל ניתן להפוך אותו למינורי. משהו שקל להתנהל בחיים. זוכים בחיים מחודשים.

אני מודה לה' שהדריך אותי בעבודה מול חולי ocd, והייתי שליחה נאמנה

הכותבת: איריס בן-ארי, מטפלת רגשית בתת מודע ופרחי באך.